החלטה בתיק בר"ע 18645-05-13

זוהי בקשת המבקשים להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק ס"ע 42495-07-11 (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר משה זיכרמן ומר ראובן בצרתי) מיום 9.4.13 במעמד הצדדים.

רקע וטענות הצדדים

1.         בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המשיב, אשר עבד במשק חקלאי שבבעלות המבקשים, לזכויות הנובעות מעבודתו.

במסגרת דיון הוכחות, אשר התקיים ביום 9.4.13, דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשים להעיד את גב' פנינה רגולסקי, האחראית על תלושי השכר בעסקם של המבקשים.

בנימוקיו לדחיית הבקשה ציין בית הדין, בין היתר, כי על פי תקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991, נקבע כי הכלל לעניין הגשת ראיות הוא כי בעל דין צריך להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ורק מקום בו מצביע בעל הדין על טעמים סבירים והגיוניים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות, כי בשאלת הגשתן של ראיות נוספות על בית הדין להתחשב בין היתר באופי הראייה הנוספת, מהו השלב אליו הגיע המשפט וככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כן יטה בית הדין שלא לקבל את הראיה וכי עוד יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

בית הדין קבע באותו מקרה, כי בהתחשב בכך שאין בעדותה של הגב' רגולסקי כל דבר מפתיע והיה על הנתבעים לדעת מראש כי בידיה התשובות לכל הנושאים הקשורים להנהלת החשבונות, אין בידיו לאפשר לנתבעים את שמיעת עדותה, ואף ציין כי התובע העיד ועזב את הארץ, וכי הגב' רגולסקי נכחה ברובו של הדיון ושמעה את חקירות הנתבעים.

2.         ביום 9.5.13 באיחור של 15 ימים מהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים הבקשה שבנדון להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על אותה החלטה, בה ציינו כי האיחור בן חמישה עשר הימים, נבע מנסיבות אישיות של בא כוחם אשר סעד את אמו לאחר שעברה ניתוח מעקפים; לבקשה צורף אישור רפואי אשר מעיד על אשפוז מיום 21.4.13 ועד ליום 29.4.13 וכן על ביצוע ניתוח.

3.         הבקשה הועברה לתגובת המשיב שהתנגד לה מכל וכל; בנימוקיו, ציין המשיב, כי לשם קבלת הבקשה להגיש בקשת רשות הערעור באיחור יש צורך בהוכחת "טעם מיוחד", אשר לא הוכח במקרה דנן.

לטענת המשיב, כעולה מן הכותרת לבקשה שבנדון, במשרדו של ב"כ המבקשים מספר רב של עורכי דין וכל אחד מהם, יכול היה להגיש את הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור במועדה, ועל כן כי אין במצבה הרפואי של אמו של ב"כ המבקשת "טעם מיוחד".

כן ציין המשיב כי ההחלטה, מושא הבקשה, הינה החלטה דיונית אשר בה ממעטת ערכאת הערעור מלהתערב ועל כן - אף בסיכויה לא יהיה כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד.

רקע וטענות הצדדים

4.         המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית דין אזורי נקבע בתקנה 74 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) אשר קובעת:

"בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו".

מכאן שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 9.4.13 שניתנה במעמד הצדדים, היה ביום 24.4.13.

הבקשה להארכת מועד שבנדון הוגשה כחלוף 15 ימים מהמועד האחרון כאמור לעיל.

5.         בכל הנוגע להארכת מועד שנקבע בחיקוק, קובעת תקנה 125 לתקנות, לבית הדין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק בהתקיים "טעם מיוחד", כדלקמן:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הנה כי כן, בהתאם לתקנה 125 הנ"ל, על המבקש הארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, בבית הדין לעבודה, להצביע על "טעם מיוחד" אשר יצדיק היענות לבקשתו.

הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק: